המנטרה "אום" ॐ

הצליל העתיק והקדוש ביותר בהודו הוא האום, המסמל את המוחלט. הוא נתפס כצליל פעימתו של היקום כולו. השורשים הקדומים של המנטרה הזו מתחילים כבר מתקופת הוודות (כתבי הקודש הקדומים של ההינדואיזם), בתפיסה כי העולם הוא תוצר של רטט או הדהוד של צליל וכי לקול יש השפעה על התודעה. אל הוודות עצמן מתייחסים כאל מנטרות, כאשר המנטרה נחשבת ככלי המוביל לגאולה, באמצעות ריכוז התודעה בו והכוח הטמון בו.

אחד מסיפורי הבריאה הרבים במיתולוגיה ההודית, מספר על ביצה קוסמית בה ישן הבורא ברהמה. עלה בזכרונו צילו של ארוע רחוק, בריאתו של העולם, מעשה ידיו אשר אבד במבול. לכן הוא סדק את קליפת הביצה. ראשון בקע ממנה הצליל אום. אחריו בקעו נוסחי-האומר הקמאיים: בהור, בהובר וסוואר. ומכאן המשיכה הבריאה.

ה- Kathaka Samhita מספרת על כך שבתחילה היה אלוהים בודד, מלבד המילה, איתה הוא התאחד. היא ילדה את כל עולם התופעות. הטקסט משווה את אלוהים והמילה לשמש והירח. כיון שאור הירח אינו אלא השתקפותו של השמש כך אלוהים והמילה חד הם.

התפיסה הזאת, של הבריאה כנובעת מצליל ראשוני, משותפת לדתות ומסורות רוחניות שונות.

למשל בבראשית כתוב: "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור."( בראשית א' פסוק ג'). רצונו של האל מתגלם באמצעות הצליל שהוא מפיק. ובברית החדשה:

In the beginning was the word, and the word was with god, the word was god

(john 1;1).

בתרבות ההודית, האום היא הבריאה הראשונה, היא אלוהים והיא היצירה כולה. ממנה נובעות כל האותיות, הצלילים והמילים וכל הבריאה כולה. היא נחשבת למנטרה החשובה והאוניברסלית ביותר. זו מנטרה המהדהדת ביקום ובמצב של מדיטציה עמוקה ניתן לשמע אותה. השימוש המודע במנטרה אום, משפיע על התודעה, ויוצר ריכוז עמוק ומיקוד מוחלט. תרגול במנטרה, והחזרה עליה שוב ושוב, לרב בעזרת מאלה (שרשרת חרוזים) של מאה ושמונה חרוזים, נקרא ג'אפה. השינון הזה אמור להעשות מתוך כוונה, ענווה כבוד וריכוז. ניתן לשנן בקול או בלב כאשר השינון בלב נחשב עוצמתי ביותר.

האום מכסה למעשה את כל קשת הצלילים מה"או" הפנימי והגרוני ביותר עד ה"מ" העיצור האחרון והחיצוני ביותר. בכך הוא מסמל את כל קשת הבריאה כולה, את כל קשת הידע שניתן להגות במלים. הדממה בסוף מסמלת את הידע שלא ניתן להעביר במלים. האום מורכב משלושה צלילים : אה, או ו-מ (A, U and M) ועוד צליל נוסף שהוא בעצם העדר צליל, כלומר, הדממה שלאחר ההגיה. לכן האום מסמל מגוון שלשות ולעתים עוד מרכיב רביעי שהוא מעבר לנגלה. למשל:

- האלים שיוה, וישנו וברהמה והאלוהי נטול-התכונות.

- אדמה, שמיים, והעולם השמיימי המיוצגים על ידי שלושת הביטויים בהור בהובר וסוואר (משוננים עם הגיאטרי מנטרה) והעולמות שמעבר להם.

- שלושת הגונות: טמס, רג'ס וסטווה ומה שמעבר לחומר.

- עבר, הווה ועתיד ומה שמעבר לזמן;

- שלושת מצבי התודעה: ערות, חלימה ושינה עמוקה והמצב הרביעי (turiya);

האופן בו על פי רב מומלץ לשנן אום זה לתת לצליל ה"או" (O) וה"מם" (M) להתארך ולסיים עם דממה קצרה לפני השינון מחדש. יש המבטאים את הצליל הראשון כאה (A), הצליל האמצעי של המנטרה "או" (U) ואז את ה"מם" (M) והדממה. השינון של האום על פי ה- Atharva-Shikha-Upanishad שולח זרמים של פראנה כלפי מעלה והוא נקרא פרנבה (Pranava) מכיון שהוא גורם לפראנה להכנע לו. Dhyana- Bindu-Upanishad מתאר את הפרנבה בתור הקשת, את האדם בתור החץ ואת המוחלט בתור המטרה

תרגול המנטרה אום:

נסו לשנן את האום קודם בקול, אחר כך בקול שקט מאד, בהמשך באופן מנטלי ולבסוף תאפשרו לעצמיכם לשקוע אל תוך הדממה ולחוש את תנועתה של הפראנה בגוף שלכם.

AUM stands for the supreme Reality. It is a symbol for what was, what is, And what shall be. AUM represents also what lies beyond past, present and future… Those who know Aum as the self become the self, Truly they become the self. - The Mandukya Upanishad