פוסטים אחרונים

25.06.2018

Please reload

חיפוש לפי תגיות

רשמים מהמסע להודו: גנש צ'טורטהי

 

 

אנו ביום הראשון למסע יוגה בהודו ומתחילים את מסענו כראוי -- בפסטיבל גדול לאל גנשה, אל ההתחלות.

פסטיבל הגנש צ'טורטהי, מציין את יום הולדתו של האל. החגיגות מתחילות ביום הרביעי של הירח המתמלא (צ'טורטהי) באוגוסט או בספטמבר, ונמשכות עשרה ימים.

עוד טרם החג מכינים החוגגים פסלים מחימר של האל גנשה, אותם הם צובעים ומקשטים. הם מנקים את הבתים ומכינים אותם לקראת האורח המכובד שיבקר בביתם. באמצעות מנטרות ופוג'ות הם מזמנים את האנרגיה של גנשה אל הפסל ואל ביתם.

ביום האחד עשר הפסלים מובלים בתהלוכות של שירה וריקוד אל הים או מקוה מים אחר ומשוחררים להתפרק אל תוך המים.

 

מיהו גנשה?

האל גנשה הוא אחד האלים הפופולרים ביותר בפנתיאון ההודי. הוא בעל גוף שמנמן עם כרס משתפלת וראש של פיל. כלי הרכב שלו הוא עכבר. באחת מארבע (לפחות!) ידיו הוא אוחז ממתקים המסמלים את המתנות המתוקות של החיים כמו גם את המתיקות הפנימית הטמונה בתוכינו. הוא נחשב כאל התבונה וכמי שמשמר את הידע, כשומר הסף, וכמי שמסיר מכשולים (אותם הוא גם מציב). הוא מסמל את החומר והרוח, את ה-microcosm וה-macrocosm. בכל ריטואל, בכל ארוע והתחלה מזמנים בראש ובראשונה את גנשה על מנת שיתן את ברכתו. נשותיו הן סידהי, כח מיסטי, ובודהי, תובנה. הוא אל הנחשב לייצוג קדום של היוגי.

 

הסיפור הכי מוכר על גנשה הוא האופן שבו קבל את ראש הפיל שלו. לסיפור זה גרסאות רבות. האלה פרווטי, שהיתה לבד בשל העדרותו של האל שיווה לצורכי טפס (תרגול להט מדיטטיבי), החליטה ליצור בן על מנת להפיג את בדידותה. היא יצרה אותו מהאבק והלכלוך שעל גופה לפני המקלחת. היא העמידה אותו על סף דלתה על מנת שישמור שאיש לא יכנס. כאשר הגיע שיווה, הוא מנע את כניסתו וכל נסיונותיו של שיווה להתגבר על המכשלה עלו בתוהו. לבסוף, בעזרת וישנו, אל נוסף, ותחבולה, הצליח שיווה לערוף את ראשו של גנשה. הדבר עורר כמובן את זעמה של פרווטי שאיימה להרוס את העולם. על מנת לפייסה שיוה הבטיח להחיות את גנשה ולהשיג לו ראש חלופי... הראש שנמצא והונח כלאחר כבוד על גופו, היה ראש של פיל.

 

מה הסיפור ותכונותיו של האל גנשה באים ללמדנו?

גנשה שנוצר מהלכלוך שנשטף מגופה של פרווטי, הופך באמצעות האנרגיה שהפיחה בו אמו פרווטי, המסמלת את כוח היצירה וההנעה של עולם החומר, לנער איתן יציב העומד על דעתו, ולא נרתע אפילו משיווה הגדול. התהליך הטרנספורמיטי שלו עצמו כרוך באיבוד ראשו, ובקבלת ראש אחר, ראש "גדול", רק אז הוא הופך למנהיג "הגאנות", השולט בשומרים, של שיווה. אלו מסמלים את החושים מחד ואת הכוחות היצירתיים המעודנים הטמונים בתוכינו מאידך. במובן זה גנשה מסמל את היוגה והיוגי. אין זה מקרי שהחדק שלו נראה כמו הקונדליני -- האנרגיה הפוטנציאלית הכרוכה בתחתית עמוד השידרה וטמונה בכל אחד ממאיתנו, והמתעוררת באמצעות היוגה. ראשו של גנשה על אוזניו הגדולות נראה כמו הכיתוב של הצליל אום, הצליל הראשוני המניע את הבריאה ועומד בבסיס קיומה. דמותו של גנשה מסמלת את האפשרות הטמונה בידינו להתגבר על המכשולים באמצעות הזרמת האנרגיה שלנו בצורה הנכונה ובכיוון הנכון, באמצעות היוגה כמובן, עם קשב לפנימי ולעמוק במקום לחיצוני ולשטחי. עיקולי החדק מסמלים גם את עיקולי החיים איתם אנחנו צריכים להתמודד. חדק זה עשוי לשמש לפעולות הנעות מן הגס אל המעודן, וגם בכך מייצג גנשה את יכולת ההבחנה המבדלת היוגית.

גנשה רוכב על עכבר -- המסמל את האגו שלנו, הרץ באי-שקט אנה ואנה. רק אם נוכל לשבת עליו בכל כובד משקלינו, על מנת לגמד אותו ולעצור את תנועתו, נגיע להישגיו היוגיים של האל גנשה.

הפיל הוא חיה גדולה ומאסיבית. עם זאת, הוא גם חיה חברתית רגישה. הוא בעל זיכרון מעולה וכוח אדיר, אך גם עדינות. הפיל הוא חיה צמחונית, בעלת ראש גדול -- המסמל את התבונה -- ועיניים קטנות -- המזכירות לנו לצמצם את המבט החוצה. לפיל שני חיטים המסמלים דואליות. גנשה שובר את החט הימני -- כלומר ברגע כלשהו הוא מבתק את הקשר עם עולם החומר והדואליות. בחט השבור הוא כותב את המהבהארטה, הטומנת בחובה תבונה רבה.


 

 

 

במיתוס אחר המספר כיצד הסופר ויאסה משכנע את גנשה לכתוב את הסיפור מפיו, גנשה לבסוף ניאות – אך רק בתנאי שויאסה יספר את הסיפור בנשימה אחת וללא עצירה. ויאסה מציב תנאי נגדי, שגנשה לא יוכל לכתוב דבר שאינו מבין, ובכך מאט את קצב כתיבתו. סיפור זה מהווה דוגמא לצורת הפעולה הנכונה ביוגה: אין טעם לרוץ קדימה ללא הבנה והבחנה. עדיף להאט ואף לעצור ולהבין, וכל זאת באורך נשימה. אוזניו הגדולות של גנשה מדרבנות אותנו לפעול מתוך קשב עמוק.

גנשה הוא האל שמולך על הצ'אקרה התחתונה, צ'אקרת הבסיס, מקום אלמנט האדמה, המהווה עוד מפתן חשוב. שם הוא מגן על הקונדליני. רק המתרגל הראוי, המנכס לעצמו מתכונותיו של גנשה, יכול להתחיל לבוא במגע איתה.

יש הטוענים כי זו הצ'אקרה הקשה ביותר לפתיחה, ממנה מתחיל המסע הרוחני. הצ'אקרה הזו היא המפתן בין עולם החומר והרוח. גנשה מייצג את שני העולמות הללו, לעתים הוא מופיע באיקונוגרפיה כישוב על רגל אחת בעוד השניה מסוכלת בחצי לוטוס. הרגל התחתונה מסמלת את החיבור לעולם החומרי ואילו העליונה את ההתעלות הרוחנית.

נקוה כי גנשה יברך אותנו במסע היוגה שלנו בהודו, ובכלל בהמשך דרכנו ביוגה.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

 רח' החי"ל 68 רעננה |  09-774-2177 , 054-480-4308 |  yael@hatha-raja-yoga.com

©2018 by Yael Ziv. Design: Pazinteractive

סטודיו יעל זיו לוגו