הלוטוס
תנוחת הלוטוס, פדמאסנה, היא אחת התנוחות החשובות והמרכזיות ביוגה. בתנוחה זו יכול היוגי לשבת לאורך זמן, בגב זקוף, באופן יציב ונינוח, לכנס את חושיו ולהרגיע את תודעתו. המתרגל המסוגל לבצע תנוחה זו נוטל כביכול את תכונות פרח הלוטוס, יופיו, חנו ובעיקר את קדושתו.
פרחי הלוטוס נחשבים ליפים במיוחד אבל זו אינה הסיבה העיקרית שפרח זה נבחר לסמל לרוחני ולנעלה. הלוטוס גדל בתוך בוץ או בתוך מים בוציים, על אף גבעולו הדק, הפרח שלו עולה וצף על פני המים, זך ונקי. האדם השואף לרוחני כמו הפרח, מתעלה מעל ואינו מוכתם ממי הבוצה של העולם הפנמנולוגי וחיי היומיום. הוא מתעלה מעל האנוכיות של הטבע הנמוך של האדם ופנימיותו פורחת בכל יופיה והדרה. היוגה היא הכלי המאפשר את השליטה העצמית על הגוף והתודעה הנדרשת לכך. הלוטוס, והתנוחה הנקראת בשם זה, מסמלים את החיפוש או המסע הזה ואת הפריחה של הפוטנציאל האנושי. כאשר היוגי רוכש שליטה בחושיו ומחשבותיו אז כשם שטיפות הנופלות על עלי הלוטוס, מתגלגלות ונושרות ממנו, כך גם כל הפיתויים הנקרים בדרכו של היוגי לא ידבקו בו.
פרח הלוטוס נפתח רק לאחר שהוא חשוף לארבע שעות של שמש כך גם הניצן הפנימי הטמון באדם יכול להפתח רק בחשיפה לאור הידע, התבונה האלוהית, על ידי התמסרות לאורך זמן.